החלטה בתיק המ"ש 5472-01-12 - פסקדין

בפני בקשה להארכת מועד להישפט ולהסבת הרשעה על שם אשת המבקש. התביעה נמנעה מלהגיב במועד.

המדובר בדו"ח בגין נהיגה במהירות העולה על המותר משנת 2008 אשר שולם.מששולם הקנס השתכללה ההרשעה ורואים את הנהג כמי שהודה ונגזר דינו (עיין: רע"פ 8927/07 סעד אבו עסב נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 29.1.08ורע"פ 9543/10 באהר זועבי נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 8.3.11).

המבקש השתהה ולא פנה לתביעה במועד לשם הסבת הדו"ח בתוך המועדים שנקבע בסעיף 229 לחסד"פ.

אין בהסברו של המבקש בדבר אי הידיעה על רישום הנקודות או בדבר אי ההבנה לעניין קורס הנהיגה המונעת על ידו כדי להצדיק את השיהוי בהגשת הבקשה. (עיינו והשוו: ע"פ 5358/08 גבאי מיכאל נ' מ"י, הש' י. פלפל, 3.11.08 ורע"פ 5107/11 דוד איינהורן נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 10.7.11).

על סדרי הדין בבקשות מסוג זה יש ללמוד מההלכות שנקבעו ברע"פ 9142/01 בשינויים המתחייבים [עיין: רע"פ 9142/01 סוריאיה איטליא נ מ"י, הרכב: הש' א. ברק, הש' ת. אור, הש' א. מצא, 2.10.03].

סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב- 1982 לא נועד לאפשר התחמקות מאמצעי תיקון שנקבעו על ידי המחוקק [עיינו והשוו: עפ"ת 30650-02-10 מישאל מרדכי נ' מ"י, הש' י.שפסר, 4.4.10].

אף בימים אלו אישר ביה"מ העליון את ההלכה, כי מקום בו קיימת חזקת המסירה והבקשה הוגשה בשיהוי ניכר אין מקום להיענות לבקשה,  גם מקום בו צורף תצהיר של הנהג הנטען (עיין: רע"פ 9565/11 עופר וינברג נ' מ"י, הש' ס. ג'ובראן, 16.1.12 ורע"פ 191/12 ציון דהמאן נ' מ"י, הש' א. רובינשטיין, 16.1.12).

הבקשה נדחית.

ניתנה היום,  כ"ז שבט תשע"ב, 20 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: